ועדת החינוך התרבות
והספורט
דיון על התגברות
אירועי שנאה, גזענות ו"תג מחיר"
תג מחיר: של מי הדיון הזה בכלל?
צמד המילים "תג מחיר" עלה לתודעה הציבורית
לפני כשלוש וחצי שנים, בעשרה בדצמבר 2009, עת הוצת מסגד בכפר יאסוף שבשומרון ועל
קירותיו רוססו כתובות נאצה: "היכונו
לתג מחיר". מאותו מקרה ועד תאריך כתיבת הדברים, אירועים ונדליים מסוג זה הלכו
והתרבו כפטריות אחרי הגשם. על פי נתוני דו"ח שפרסם פורום
"תג-מאיר", עד לחודש פברואר 2013 תועדו שמונה-עשר מקרים בהם חוללו בתי
תפילה של מוסלמים ונוצרים, כ-600 עצי זית הושחתו ועשרות רכבים שהוצתו, כאשר
הפעולות מבוצעות ע"י אזרחים יהודים ממניעים דתיים-אידיאולוגיים. נוסף על כך,
ועם או בלי קשר ישיר לאירועים אלה, בשנתיים האחרונות החלו להעלות על סדר היום יותר
ויותר אירועי תקיפה על רקע לאומני-גזעני: הצתת מסעדה בבעלות ערבית ביפו, תקיפת
נערים ערבים בכיכר ציון בירושלים, ערבי שמותקף בתל-אביב, תקיפתה של מורה ערביה
בשכונת קריית משה בירושלים ועוד הרשימה לצערנו ארוכה.
נתונים מדאיגים אלה, יש בהם כדי להצביע על מגיפה
חדשה וקטלנית התוקפת את החברה בישראל – גל תקיפות של יהודים כנגד ערבים וזרים, שלא
ידענו כדוגמתו בעבר. על כן, טוב עשתה ועדת החינוך, בראשות ח"כ עמרם מצנע,
לקבוע דיון בתופעה כבר בישיבתה השניה של הוועדה בכנסת.
אולם הדיון היה מלא עד אפס מקום בנציגי משרד החינוך,
משטרת ישראל, הפרקליטות, צה"ל, עמותות שונות, מועצת תלמידים ועוד רבים. למרות
זאת, פחות ממחצית מחברי הוועדה נכחו בדיון, כולל יושב הראש עמרם מצנע: עיסאווי
פריג', מסעוד גנאים, יוני שטבון ושמעון אוחיון. חברי הכנסת יצחק הרצוג, רות קלדרון,
גילה גמליאל ומשה פייגלין לא נכחו כלל (ח"כ יפעת קריב וח"כ משולם נהרי,
הגיעו דקות מעטות לפני תום הדיון). שלושה חברי כנסת שאינם חברים בוועדה נכחו בדיון:
ח"כ חנין זועבי וח"כ ג'מאל זאחלקה מבל"ד, וח"כ דב חנין
מחד"ש.
במשך כשעתיים, השמיעו נציגי הארגונים השונים שנכחו
בדיון את פעולותיהם ואת חוות דעתם להמשך הטיפול בנושא. יו"ר פורום "תג
מאיר", גדי גבריהו, פתח בדברים וטען כי ליבת התופעה נעוצה בפרסום הספר
"תורת המלך", בספטמבר 2009, ובו לגיטימציה לפגיעה בגויים במקרים
מסוימים. גבריהו הצביע על כך שהן "תורת המלך" והן מאמר שנכתב בסמוך לצאת
הספר ע"י הרב יוסף אליצור בשם "ערבות הדדית", מהווים את המסמכים האידיאולוגים
המכוננים של תופעת "תג מחיר". נוסף על דברים אלה, הדגיש בדיון הרב גלעד
קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת, את אוזלת ידה של המדינה בכל הנוגע
לאכיפת החוק נגד הסתה לגזענות, ועל כך שרבנים אשר אחראים לאותה הסתה לא עומדים כלל
לדין. נציגת משרד החינוך פרטה על אודות פעילות המשרד שכללו הנחיה להעברת
שיעורי חינוך בנושא גזענות ואלימות, בשלב זה יו"ר הוועדה התערב ושאל לגבי
מידת האפקטיביות של הפעילות הזאת. על כך קיבל תשובה שקשה לראות תוצאות בטווח הקצר.
רוב מוחלט של הדוברים, חברי כנסת ונציגי ארגונים
שקיבלו זכות דיבור, היו תמימי דעים שגלי השנאה שמביאים לגלי אלימות, נוצרים מתוך
חוסר הבנה תרבותית ששורשיה במערכת החינוך אשר מדירה את התרבות הערבית מליבת
הלימודים בחינוך הממלכתי-יהודי. המורה שהותקפה במרץ השנה ע"י צעירים יהודים, סוהד
אבו-זמירה, דיברה על החשיבות שתלמידים יהודים יכירו את השפה הערבית כבר מבית
ספר יסודי, שיהיו יותר מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים, דברים שיגרמו לצמצום
הניכור ולהפחתת הבורות. עם דבריה אלה הסכימו רוב חברי הכנסת שנכחו בדיון, אף חבר
הכנסת שמעון אוחיון – שטען כי על מערכת החינוך ללמד ערבית כבר מבית ספר יסודי. ח"כ
ג'מאל זחאלקה אף הוסיף כי הפרקליטות פועלת ממניעים פוליטיים ולכן עושה די
כדי להעמיד לדין את האחראים להסתה. נציג הפרקליטות ציין כי קשה להעמיד לדין על
עבירת הסתה בשל הקרבה לעיקרון חופש הביטוי.
כיאה לרוב הדיונים בכנסת, הסכמה מלאה אין. חבר הכנסת
יוני שטבון מהבית היהודי, דרש להראות צד נוסף, כלשונו, ולא התייחס לאירועים
לעיל שהחלו לצבור תאוצה מקיץ 2009, אלא טען כי במערכת החינוך הערבית, שממומנת על
ידי משרד החינוך, ישנה הסתה בוטה כלפי יהודים, ואף הקריא דוגמאות שונות מספרי
לימוד. דברים שיצרו סערה בקרב חברי הכנסת הערבים בעיקר. לדבריו יש לחקור כיצד
מתנהלת מערכת החינוך הערבית ולשם כך יש להקים ועדה משותפת שתעסוק בכך. כמו כן, חבר
הכנסת שמעון אוחיון, טען שלא מדובר בגזענות אלא בלאומנות הנובעת מהסכסוך האלים
והממושך בין העמים, ושהתופעה אינה רחבת היקף אלא מדובר בחריגים שיש לטפל בהם
נקודתית. הוא הוסיף כי לדעתו הבורות ביחס לתרבות קיימת בשני הצדדים ולא רק בצד
היהודי. ברוח זו, טענה נציגת ארגון "תדמית: הפורום המשפטי למען ארץ
ישראל", כי קיימת הטיה בתקשורת הישראלית שאינה מדווחת על פעולות נגד יהודים
מצד פלסטינים בשטחים ובכלל, ולא התייחסה לתופעת "תג מחיר" ואירועי השנאה
הנלווים אליה.
המלצת היו"ר: "לימודי גזענות"
יו"ר הוועדה ח"כ עמרם מצנע, שפתח את הדיון
באמירה שיש לפעול בכל הרמות והארגונים הנוגעים בדבר, כדי שהתופעה הזאת תיעלם ולא
תיהפך למחלה כרונית, חתם את הדיון בכך שאין לראות את תופעת הגזענות כנחלתו של צד
אחד בלבד אלא כתופעה נרחבת הרבה יותר. אף על פי כן, ראה היו"ר צורך להדגיש כי
דווקא בשל העובדה שאנו חיים במדינה יהודית ובה רוב יהודי, יש חשיבות גדולה מאוד
שהשיח יתמקד במיגור תופעת "תג מחיר" ולא למצוא איזונים כאלה ואחרים, שכן
מדובר בגלי אירועים שאסור בשום אופן לעבור עליהם לסדר היום. במסגרת זו המליץ
היו"ר כי על משרד החינוך להטמיע תכניות חינוכיות שונות, ובמיוחד להוסיף
למערכת השעות שיעור בנושא "לימודי גזענות", למען מיגור פשעי השנאה
האחרונים כלפי ערבים וזרים מהשורש. הוא הוסיף שהוועדה תבדוק כיצד הדבר מתבצע בפועל
ותקיים דיון מעקב.
סיכום
בשל חשיבותו האקוטית של הנושא לחברה הישראלית, הציפייה
הייתה כי רוב אם לא כל חברי הוועדה יהיו נוכחים בדיון. בלטו בהיעדרם חברי כנסת
יהודים, למרות שהדיון צריך היה להתקיים לטעמי קודם כל בתוך "המרחב
היהודי" תוך עריכת חשבון נפש "היכן שגינו וכיצד ניתן לתקן את
המעוות". יתר על כן, בשלב מסוים נותרו בדיון אך חברי הכנסת הערבים, כאשר שניים
מהם כאמור כלל לא חברי וועדה, משל נוגעת התופעה לציבור הערבי בלבד.
טוב כי נבין שהבעיה היא קודם כל שלנו כיהודים, כרוב
במדינה, ונתעמת עם האלימות והשנאה השורים בקרבנו כפי שהיינו מצפים שאחרים יטפלו
באותן תופעות בתוכם. לכן צר היה לי שנציגים יהודים בכנסת לא חשבו כי גלי השנאה
כלפי ערבים וזרים מצדיקים נוכחות, ואלה שנכחו עסקו בעיקר בשיח פוליטי של "מי
צודק יותר – מי מסכן יותר", בהתגוננות ואיזון התמונה, במקום להציע פתרונות
נקודתיים לתופעה מסוכנת שצמחה בתוכנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה