ועדת החינוך התרבות
והספורט
לימודי אזרחות במגזר
הערבי – 13.5.13
משה ניסים
שיעור באזרחות למפמ"ר אזרחות
יום שני, 11:50, קומת הוועדות
בכנסת. סמוך לדלת "אולם נגב" מסתודדים עשרות רבות של אנשים הממתינים
לדלת שתפתח – פוליטיקאים, אנשי תקשורת, לוביסטים, פעילים חברתיים ואזרחים אכפתיים.
כל בר דעת יוכל להסיק מהמחזה כי דיון חשוב עתיד להתקיים באולם. ואכן כך הוא, ועדת
הכלכלה קבעה דיון בעתודות הגז של ישראל. זו הסיבה להתקהלות. ממש מנגד, בסביבת דלת
הכניסה לוועדת החינוך, שממה ושיממון. אין הסתודדות ואין התקבצות. כל בר דעת יוכל
להסיק כי בוועדה זו לא יחל שום דיון בעשר הדקות הקרובות. אך דיון התקיים גם
התקיים. הפער הבלתי נתפס ברמת העניין בין דיון על עתודות הגז הטבעי למשק הישראלי
לבין דיון על עתודות האזרחים בחברה הישראלית, מעציב.
כדי שיהיה פה צדק חברתי-חלוקתי,
אנו צריכים ללמדו בבתי הספר, "לייצר" אזרחים שיבינו את משמעות הצדק. בשורת
הצדק לא תצא מדיון בוועדת הכלכלה, חשוב ככל שיהיה, אולי פלסטר שיעצור דימום מקומי,
אבל בשום אופן לא יביא להבראה. כדי שהגוף יבריא יש צורך בהנחלת ערכים של ערבות הדדית,
אזרחות פעילה והבנה מלאה של זכויות הציבור בין השאר על אוצרות הטבע שלו,
ואין מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר בשיעורי אזרחות– אך מה דין מדינה בה כרבע
מתלמידיה כלל אינם מבינים את החומר שהם אמורים ללמוד לקראת הבגרות, ושהמורים שלהם
אינם יודעים מה הם צריכים ללמד?
 |
| הכניסה לאולם נגב |
שלושה חברי כנסת יזמו דיון מהיר
בוועדה בנוגע לשינוי תכני הלימוד לבגרות באזרחות, שכלל הוספתם של שישה פרקים
חדשים, ושהביא למצב של חוסר מוכנות למבחן במגזר הערבי.
נוכחות חברי הכנסת
ארבעה חברי כנסת נכחו בוועדה –
היוזמים, חברי הכנסת מוחמד ברכה, מסעוד גנאים וג'מאל זאחלקה, וחבר כנסת יהודי אחד
- שמעון אוחיון, אשר מתמיד להשתתף בדיונים השונים בוועדת החינוך. חברת הכנסת חנין
זועבי נכחה בתחילת הדיון ועזבה. הנוכחות הדלה של חברי הכנסת לא הפתיעה את הנוכחים,
כי לכאורה מדובר בנושא אזוטרי, הנוגע רק לאוכלוסייה הערבית ולסקטור מסוים בה. יתר
חברי הוועדה: גילה גמליאל, עיסאווי פריג', משה פייגלין, יצחק הרצוג, רות קלדרון,
יפעת קריב, משולם נהרי, יוני שטבון ויעקב אשר לא נכחו בדיון.
הצגת הדעות השונות
בשל אופיו הלא-קונטרוברסלי,
לא נרשמו חילוקי דעות בין חברי הכנסת, מה גם ששלושה מתוך ארבעה חברי כנסת יזמו את
הדיון. טענות המציעים כוונו כלפי משרד החינוך והתנהלותו בנושא. כך, שלושת חברי
הכנסת היוזמים, היו תמימי דעים באשר לסיבות שהובילו לכך, שחודשיים לפני הבחינה
באזרחות, ספק גדול אם התלמידים במגזר הערבי יהיו מוכנים לבגרות באזרחות שתיערך בארבעה
ביולי השנה. הם הציגו שני נימוקים מרכזיים. א. נימוקים טכניים – ששת הפרקים
החדשים שנוספו לתכנית הלימודים באזרחות, היו נגישים לתלמידים היהודים כארבעה
חודשים לפני שהיו נגישים לתלמידים הערבים(!), בשל העיכוב בתרגום הפרקים לשפה
הערבית. לדעתם, לא ניתן לסגור פער כזה באמצעות דחיית הבחינה בחודשיים, בשל העומס
הרב, אלא בביטול החומר החדש לשנה זו והכנסתו רק בשנה הבאה. ב. נימוקים תוכניים
- חבר הכנסת מסעוד גנאים, התלונן
על בעיה תכנית בפרקים החדשים שהפיץ משרד החינוך למגזר הערבי רק בסוף מרץ(!). לדידו,
יש שלוש בעיות – ראשית, יש קטעים בפרקים אשר לא מתורגמים כלל, שהחליטו להשמיט אותם
בתרגום לערבית. שנית, התרגום בהרבה מאוד מקומות סובל מליקויים חמורים – ישנן
שגיאות כתיב וגם שגיאות בתרגום המהותי של הטקסטים. שלישית, הפרקים החדשים שנוספו
משנים מהותית את אוריינטציית הוראת האזרחות, כאשר אין דגש על השסעים השונים בחברה
הישראלית, אין התייחסות לדגם של "מדינת כל אזרחיה", ולא לנרטיב הערבי.
נוסף לטיעוניהם של חברי
הכנסת, הביעו את דעתם מורה ושתי מורות אשר נתקלו בבעיה זו והחליטו למחות על כך. אחת
המורות הייתה ניבאל חמאתי מנצרת,
שאספה את כל הטעויות שמצאה בתרגום לערבית. היא טענה שמבחינתה התלמיד במרכז
והוא צריך לקרוא ספר שיש בו טעויות קשות, הן מבחינת התרגום והם מבחינת התכנים.
הזמן, לטענתה, לא יספיק כדי להכין את התלמידים באופן ראוי לבחינה, ושהעתיד של
התלמידים מונח על הכף ויש להתחשב במצבם.
משרד החינוך השיב לטענות אלה ודחה
בתוך כך את הבקשה להסיר את ששת הפרקים החדשים מהחומר לבחינה. עבדאללה חטיב,
מנהל האגף לחינוך במגזר הערבי, אמר כי הסוגיה הגיעה לשולחנו של שר החינוך זה מכבר,
ושהמשרד מייחס לה חשיבות רבה. הוא אישר שאכן היה עיכוב בתרגום הפרקים החדשים
לערבית, ואף שהתגלו בעיות בעריכה הלשונית של הפרקים. למרות זאת, הוא הדגיש כי הזמן
הייעודי להוראת המקצוע, נוסף למכסות שעות התגבור שהמשרד מקצה לבתי הספר, אמורים
להספיק כדי להכין את התלמידים לבחינת הבגרות שהייתה אמורה להתקיים במאי, אך בשל
הליקויים דחה אותה המשרד לחודש יולי. על המורים, אמר חטיב, לקחת אחריות כלפי
התלמידים ולסיים ללמד את החומר בזמן. על דברים אלה, הוסיפה אלירז קראוס,
מ"מ מפמ"ר אזרחות, כי בשל המצוקה שנוצרה בוצעו מספר מהלכים שאמורים לתקן
את המצב: א. פורסם מיקוד מוקדם שיאפשר למורים להכווין טוב יותר את התלמידים. ב.
המדריכים להוראת האזרחות במגזר, תשעה במספר, הם אלה שריכזו את ההערות שקיבל המשרד
על התרגום והנושא מטופל לפרטי פרטים. ג. הובא מומחה לתרגום שאישר את התרגום לששת
הפרקים, ועל אף זאת יש מקום לשיפורים, שכן מדובר במהדורה ניסיונית. - עוד הוסיפו נציגי
משרד החינוך, כי אם היו השמטות בתרגום הן נעשו לאחר מחשבה, שכן ישנם תכנים שלא
מתאימים לתרבות הערבית, למשל שירים ציוניים וכדומה.
 |
| שממה ושיממון. ועדת החינוך. |
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת
עמרם מצנע, שאל את נציגי משרד החינוך – מדוע לא לקבל החלטה שהבחינה השנה תהיה על
החומר הישן, אשר נהיר לתלמידים, ובשנה הבאה יכנס החומר החדש לאחר תיקונים? נציג
המשרד, עבדאללה חטיב, ביטל את האפשרות הזאת שוב, בטענה שהמורים במגזר יוכלו
להתמודד עם החומר ושמנהלי בתי הספר לא התלוננו כלל בתחילת השנה. דברים אלה העלו את
חמתם של המורים הערבים שהגיעו לדיון וגם את חברי הכנסת היוזמים. זאת ועוד, הוסיפה
מ"מ מפמ"ר אזרחות, כי לא ניתן לשנות את חומר הלימוד, שכן תלמידים יהודים
כבר התכוננו על החומר החדש, והרי המבחן הוא אחיד לכולם.
לסיכום הדיון, הגיבו חברי
הכנסת לטענות משרד החינוך. חה"כ שמעון אוחיון, אמר כי קשה להגיע לתוצאות
מדויקות כשמתרגמים, ובמיוחד כשמדובר בספר לימוד באזרחות בישראל. חה"כ מסעוד
גנאים, התלונן על כך שמשרד החינוך עורך ניסויים לא נחוצים על גבם של התלמידים,
וקרא למשרד לבחון מחדש את החלטתו. חה"כ ג'מאל זאחלקה, קבל על כך שיש פגיעה
קשה בערך השוויון בין התלמיד הערבי לתלמיד היהודי, ושבמקום לצמצם את הפערים
ביניהם, המצב שנוצר מעמיק אותם. חה"כ מוחמד ברכה, אמר שאם מדובר בניסוי, אז
יש לקבל החלטות גם באמצעו, ויש לבטל את החומר החדש ולהיבחן רק על החומר הישן
בבחינה הקרובה, שהרי אין מחלוקת בכך שיש בעיית זמנים ובעיית תכנים קשה.
המלצות היו"ר
יו"ר הוועדה סיכם את
הדיון בפניה לשר החינוך, שי פירון, שבמציאות הנוכחית נכון יהיה למקד את הבחינה
במגזר על בסיס הספר הישן. נימוקו הוא כי בלי קשר לטעויות התרגום, עצם פרסום הספר
במועד מאוחר יותר מצדיק התחשבות מצד המשרד, ויש לשקול בכובד ראש אפשרות שהתלמידים
יבחנו במתכונת הישנה בשל הליקויים שהתגלו.
נאה דורש ואין נאה מקיים
איני יודע מה תהיה החלטת משרד
החינוך בנוגע לבחינת הבגרות באזרחות במגזר הערבי. לצערי, דומה כי משרד החינוך מתבצר
בעמדתו ומסרב להכיר בבעייתיות הגדולה שבחוסר השוויון בין תלמידים ערבים ליהודים – הן מבחינת זמן ההכנה למבחן והן מבחינת איכות
החומר. דווקא ממ"מ מפמ"ר אזרחות במשרד החינוך, הייתי מצפה ליתר רגישות,
שכן במסגרת לימודי האזרחות לומדים בין היתר על חשיבותו של עקרון השוויון בדמוקרטיה,
והנה כשעקרון זה עומד למבחן במציאות, בזירתה של הוראת האזרחות, הוא נכשל כישלון
חרוץ, אלא אם כן יוחלט אחרת. אני מפנה את מ"מ מפמ"ר אזרחות במשרד
החינוך, לקטע מספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל": "הזכות
לשוויון כזכות יסוד טבעית במובן זה פירושה איסור אפליה. כל התייחסות שונה לבני אדם
חייבת להיות אך ורק כאשר השונות של הקבוצות או הפרטים השונים מצדיקה טיפול
שונה". נאה דורש, ואין נאה מקיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה