שחרור יגאל עמיר תמורת שלום

שחרור יגאל עמיר תמורת שלום

על שחרור אסירים פלסטינים כ"צעד בונה אמון" לפני המו"מ המדיני

מאת משה ניסים

ההחלטה לשחרר אסירים פלסטינים שרצחו אזרחים וחיילים ישראלים במסגרת מאבקם המזוין לעצמאות, היא מקוממות ואי-רציונאלית יותר מאשר מכאיבה ובלתי אנושית. כאב משפחות ההרוגים כמובן גדול, ועל כך אין ויכוח ואין משתומם נוכח התנגדותן לשחרור המחבלים. יחד עם זאת, נשמעו גם קולות שהביעו נכונות לשחרור רוצחי יקיריהם תמורת מה שהם כינו "שלום אמת". הם לא רבים, אך הם קיימים. מדוע החלטה זו יותר מקוממת ובלתי רציונאלית מאשר מכאיבה ואמוציונאלית? משום תוכן סעיפי האישום שנאשמו האסירים שמיועדים עתה לשחרור כצעד בונה אמון לפני שנכנסים למו"מ על הסדר מדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית.

לא ניתן לשחרר אסירים אשר ביצעו פעולות לחימה איומות בטענה שהדבר נועד למען השלום, מדובר באבסורד בל יתואר. הרי המו"מ בין הצדדים מתקיים כדי שימוגרו מהלכים כאלה, על כן, אין זה סביר שישוחררו אלה שליבו את אש השנאה והאיבה בין הצדדים למען השלום. אבל כאמור התמונה לא כה פשוטה, ואין ספק שמהלך כזה של שחרור רוצחים יכול להתפרש גם כנכונות אמיצה ל"שלום אמת" בין הצדדים. הרי בין כה וכה יהיה מחיר נקוב בצד כל הסכם שיתקבל השאלה שצריכה להישאל היא מה גובהו של המחיר.

רוצח תמורת שלום

 לשם פתרון הדילמה, יש לעמוד על שאלת הגבולות והאבסורד שהעליתי למעלה. האם למען שלום אמת נסכים לשחרר את אויבי השלום והדמוקרטיה הגדולים ביותר? כל אחד ואחד מאיתנו אשר תומך בשחרור האסירים באופן גורף, צריך לענות על השאלה הזאת – כיצד היה נוהג לוּ תמורת שלום אמת, יציאה מהשטחים והפסקת המאבק המזוין בין הצדדים, היו מציעים את שחרורו של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר? אני יודע, זה נשמע כהזיה או מדע בדיוני, אך למען ההיפותזה כדאי לברר לעצמנו, האם נסכים שיגאל עמיר, שנקט בפעולות טרור נגד השלום – כפי שפעלו אותם אסירים שמיועדים לשחרור - יתהלך חופשי בין חופשיים ושווה בין שווים בתמורה להסכם שלום בין הצדדים? אני מניח שקשה יהיה למצוא אנשים אשר תומכים בשחרור 104 האסירים הפלסטינים, שיסכימו לשחרורו של אסיר ישראלי אחד, יגאל עמיר, תמורת שלום אמת, ובצדק. זה יהיה מהלך ציני, חסר הגיון ובלתי מוסרי, בדיוק כמו שחרור 104 האסירים הפלסטינים כתנאי מקדים למו"מ[1].

השלום הוא ערך קדוש, ויש לעשות הרבה כדי להביאו במהרה בימינו, אבל בשום אופן אין להקריב על מזבחו את כל העקרונות המוסריים שלנו כחברה עוד בטרם יתיישבו הצדדים לדון בפרטי ההסכם. אם וכאשר יובא הסכם, רק אז יהיה ראוי להעלות לדיון את ההצעה לשחרר אסירים מסוימים תמורתו, ולא רגע אחד לפני.  

---

[1] רשימת האסירים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4410284,00.html